במהלך ימי מלחמת המפרץ נתן מו"ר הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל שיחה על מגילת אסתר. על פשר ההצמדה של תענית אסתר לצד ימי הפורים. בד בבד עוסק הרב ליכטנשטיין על מה השתנה מתחילת המגילה לסופה בבחינת "אכתי עבדי אחשוורוש אנן". בציטוט ממסכת מגילה "בעצלתיים ימך המקרה"- "בשביל עצלות שהיה לישראל שלא עסקו בתורה" מדגיש הרב ליכטנשטיין את היבט חשבון הנפש לצד קריאה כנה לקב"ה במצב סכנה. בסיום השיחה מסיים הרב ליכטנשטיין באותה התלכדות ציבורית שהייתה בימי מרדכי ואסתר ומחייבת אותנו גם היום.
אורך: 36 דקות
 

בשיחה שניתנה בשנת תשנ"ו מאפיין הרב עמיטל את תרבותו של עמלק שכנגדה אנו מצווים להילחם. דרך דברי המדרש " 'ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו' - אמר להתך: לך אמור לה: בן בנו של 'קרהו' בא עליכם, הדא הוא דכתיב 'אשר קרך בדרך' " ובכך מסביר למה עמלק הוא אינו חלק מהמכלול ובעצם קיומו מבטא את ה"יציאה מן הכלל". בסוף השיחה מסיים הרב עמיטל בפנינה- חסידית שאומרים שבכל אדם ישנה מעט 'עמלקיות', והוא צריך לעבוד על עצמו כדי למחות אותה.

בשיחה שניתנה בשנת תשנ"ג עומד הרב יהודה עמיטל זצ"ל עומד הרב עמיטל על המאפיין של עמלק- המקריות. דרך דבריו של המהר"ל המתמקד באופי המילה "מחר"- "ומחר אעשה כדבר המלך" עומד הרב עמיטל על הדרך להפלתו של עמלק. בהמשך דבריו עומד הרב עמיטל על דברי המהר"ל על הפסוק "ותשם אסתר את מרדכי על בית המן". בסוף דבריו מתייחס הרב עמיטל לדרשת "בקום עלינו אדם" ו"להיות עתידים ליום הזה".
אורך: 43 דקות

בשיחה שניתנה בתענית אסתר תשנ"ב עומד מו"ר הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל על סמיכת הצום לימי הפורים. בשיחה עומד הרב ליכטנשטיין זצ"ל על הזכות שכנסת ישראל קיבלה לציין את ימי פורים המבטאים ישועה והצלה המהדהדות בהסטוריה שלה לדורותיה מכאן ועד ביאת גואל צדק. חג הפורים על סמליו - קיום תורני יהודי, "קימו וקבלו היהודים" - נתאפשר הודות לכך שהיה מי שדאג ליטול את אותם יהודים הנמצאים בשושן, שקועים בעולם ותרבות של "לעשות כרצון איש ואיש", לאחד אותם, ליכדם ורוממם, והביא אותם לדרגה שבה אין עוד "איש ואיש", אלא "ציבור" המגולם בכנסת ישראל אחת, מאוחדת ומלוכדת.